1910 נולד בורשה ביום ט' באב תר"ע (14.8.1910) לבלקה ויצחק אלתרמן
1913 נולדה אחות לאה ביום י"ב באב תרע"ג (15.8.1913)
1914 בוורשה החלו להרגיש את סימני המלחמה, ובדצמבר 1914 יצאה הוראה מטעם מושל וורשה כי כל יושביה הבלתי קבועים נדרשים לעזוב את העיר. למשפחת אלתרמן, שהתגוררה בוורשה ללא הסדר חוקי, לא הייתה ברירה והיא נאלצה לעזוב את ורשה ולעבור לתוככי רוסיה. בתחילה הגיעו להומל, ביתו הקודם של יצחק אלתרמן ולאחר זמן קצר עברו למוסקבה.
1918 בעקבות המהפכה הבולשביקית שהובילה את רוסיה לשלטון קומוניסטי, ובכך לאווירה שלילית כנגד התרבות היהודית, נאלצה משפחת אלתרמן לעזוב את מוסקבה ולעבור לקייב באוקראינה
1919 מלחמת האזרחים באוקראינה ולאחריה סיפוח אוקראינה לברית המועצות על ידי הבולשביקים גרמה לכך שגם קייב הפכה למקום בלתי נסבל לחיי היהודים.
1920 לאחר מסע ארוך מקייב מגיעה משפחת אלתרמן לקישינוב שברומניה ומתיישבת בעיר; אחרי חג הפסח נתן מתחיל ללמוד בגימנסיה העברית "מגן דוד"
1921-1925 בגיליון הראשון של ביטאון שערכה קבוצת התלמידים מפרסם אלתרמן לראשונה שיר, עם שורות מחורזות. ובגיליונות הבאים ממשיך לפרסם שירים, אך אין בשירים האלה סימנים של "פייטן מלידה", ללא שמץ של מקוריות או ייחוד. לא נראה שאלתרמן הכיר או לפחות הושפע מהשירה העברית המודרנית של אברהם בן יצחק, דוד פוגל, אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג, יעקב שטיינברג, יעקב פיכמן ואחרים. בגיל 14 ו-15, הושפע העולם הפיוטי שלו משירה שהייתה כבר מיושנת השייכת לדור של ביאליק ומבלי סימן שקלט את הזרם החדש של המשוררים.
1925 חוקים ותקנות שהגבילו את התנהלות ההוראה בעברית או ביידיש, הביאו את אביו של אלתרמן לידי החלטה להגשים את החלום הציוני, ולעלות לארץ. ב- 8.4.1925 , יום לפני ערב פסח, מגיעה משפחת אלתרמן לנמל יפו, על גבי סיפון האניה "אסיה" לא"י ומתיישבת ברחוב העבודה בתל-אביב.
אחרי חג הפסח מתחיל נתן אלתרמן ללמוד בבית הספר תחכמוני. היה עליו לחזור על שנת לימוד אחת פעם נוספת בשל היות המשפחה בדרכים זמן רב כל כך.
1926 ב- 1.9.1926 החל אלתרמן ללמוד בגמנסיה "הרצליה" בכיתה החמישית, מחזור י"ז
1929 נ"א מסיים לימודיו בגימנסיה "הרצליה"
1934 בכורה לפיזמוניו בתוכנית ל"ג של תיאטרון "המטאטא", "אהבה, אהבה, אהבה." (16.1.1934).
ולאחר מכן ב"הארץ" (תחילה "נקודות השקפה" ולאחר מכן "רגעים") בחתימת "אגב".
1935 נושא לאישה את רחל מרכוס.
"המכשפה" – מחזה של אברהם גולדפן תורגם מאידיש והוצג ב'קומדיה א"י'. הבכורה נובמבר 1935. התרגום של השתמר.
1944 מופיע ספרו "שירי מכות מצרים" ("מחברות לספרות");
1945 המחזה "פדרה" מאת ז'. ראסין בתרגומו של נ"א מוצג בתיאטרון "הבימה" (בכורה 28.4.1945) ומופיע בספר ("מחברות לספרות").
1946 "נשי וינדזור העליזות", המחזה הראשון של שקספיר בתרגומו, מוצג בתיאטרון "האהל" (בכורה 26.1.1946) ומופיע בספר ("מחברות לספרות"); זוכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (על תרגום שני המחזות הנ"ל).
1947 זוכה בפרס רופין לספרות יפה (על ספרו "שמחת עניים").
"מגש הכסף" הטור המפורסם ביותר מטורי "הטור השביעי" מתפרסם ביום 19.12.1947
1948 מופיע "הטור השביעי", קובץ ראשון ("עם עובד").
1954 מופיע "הטור השביעי", קובץ שני ("דבר").
1957 מופיע ספרו "עיר היונה" ("מחברות לספרות"), זוכה בפרס ביאליק לספרות יפה.
1959 מופיעה בתרגומו אסופת "בלדות ישנות ודברי-זמר של אנגליה וסקוטלנד" ("הקיבוץ המאוחד")
1961 מחזהו "כנרת, כנרת" מוצג בתיאטרון "הקאמרי" (בכורה 30.12.1961) ומופיע בספר ("הקאמרי" ו"הקיבוץ המאוחד")
1962 מחזהו "פונדק הרוחות" מוצג בתיאטרון "הקמארי" (בכורה 29.12.1962); מופיע "הטור השביעי: תשי"ד-תשכ"ב ("הקיבוץ המאוחד" ו"דבר").
1963 המחזה "פונדק הרוחות" מופיע בספר ("עמיקם").
1965 מופיעה סידרת השירים "חגיגת קיץ" ("מחברות לספרות"); מחזהו "משפט פיתגורס" מוצג בתיאטרון "הבימה" (בכורה 2.10.1965) ומופיע בספר בלווית המסה "בין סיפרה לסיפור" ("הקיבוץ המאוחד").
1966 מחזהו "אסתר המלכה" מוצג בתיאטרון הקאמרי (בכורה 6.2.1966) ומופיע בספר ("הקיבוץ המאוחד");
1967 מפסיק לכתוב את טורו ב"דבר"; מתחיל בכתיבה של סידרת מאמרים בעתון "מעריב"; מופיעים שלושה כרכים של מחזות מולייר בתרגומו ("הקיבוץ המאוחד"); זוכה שנית בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (על תרגום מחזות מולייר); נולדת נכדתו יעל; מתה אמו (21.3.1967).
1968 זוכה בפרס ישראל לספרות; מופיע ספרו האחרון "המסכה האחרונה" ("מעריב").
1970 אלתרמן נפטר ביום 28.3.1970.