נקודות ציון בחייו

תאריכים בחייו של נתן אלתרמן

1910 
נולד בורשה ביום ט' באב תר"ע (14.8.1910) לבלקה ויצחק אלתרמן

1913 נולדה אחות לאה ביום י"ב באב  תרע"ג (15.8.1913)

1914 בוורשה החלו להרגיש את סימני המלחמה, ובדצמבר 1914 יצאה הוראה מטעם מושל וורשה כי כל יושביה הבלתי קבועים נדרשים לעזוב את העיר. למשפחת אלתרמן, שהתגוררה בוורשה ללא הסדר חוקי, לא הייתה ברירה והיא נאלצה לעזוב את ורשה ולעבור לתוככי רוסיה. בתחילה הגיעו להומל, ביתו הקודם של יצחק אלתרמן ולאחר זמן קצר עברו למוסקבה.

1918 בעקבות המהפכה הבולשביקית שהובילה את רוסיה לשלטון קומוניסטי,  ובכך לאווירה שלילית כנגד התרבות היהודית, נאלצה משפחת אלתרמן לעזוב את מוסקבה ולעבור לקייב באוקראינה

1919 מלחמת האזרחים באוקראינה ולאחריה סיפוח אוקראינה לברית המועצות על ידי הבולשביקים גרמה לכך שגם קייב הפכה למקום בלתי נסבל לחיי היהודים.

ישנו מחסור במזון ובתרופות והאחות לאה חלתה במחלת הטיפוס וחיי היו בסכנה.
משפחת אלתרמן נאלצת לארוז את מטלטליה ולברוח מקייב.

1920 לאחר מסע ארוך מקייב מגיעה משפחת אלתרמן לקישינוב שברומניה ומתיישבת בעיר; אחרי חג הפסח נתן מתחיל ללמוד בגימנסיה העברית "מגן דוד"

1921-1925 בגיליון הראשון של ביטאון שערכה קבוצת התלמידים מפרסם אלתרמן לראשונה שיר, עם שורות מחורזות. ובגיליונות הבאים ממשיך לפרסם שירים, אך אין בשירים האלה סימנים של "פייטן מלידה", ללא שמץ של מקוריות או ייחוד. לא נראה שאלתרמן הכיר או לפחות הושפע מהשירה העברית המודרנית של אברהם בן יצחק, דוד פוגל, אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג, יעקב שטיינברג, יעקב פיכמן ואחרים. בגיל 14 ו-15, הושפע העולם הפיוטי שלו משירה שהייתה כבר מיושנת השייכת לדור של ביאליק ומבלי סימן שקלט את הזרם החדש של המשוררים.

1925 חוקים ותקנות שהגבילו את התנהלות ההוראה בעברית או ביידיש, הביאו את אביו של אלתרמן לידי החלטה להגשים את החלום הציוני, ולעלות לארץ. ב- 8.4.1925 , יום לפני ערב פסח, מגיעה משפחת אלתרמן לנמל יפו, על גבי סיפון האניה "אסיה"  לא"י ומתיישבת ברחוב העבודה בתל-אביב.
אחרי חג הפסח מתחיל נתן אלתרמן ללמוד בבית הספר תחכמוני. היה עליו לחזור על שנת לימוד אחת פעם נוספת בשל היות המשפחה בדרכים זמן רב כל כך.

כחצי שנה לאחר הגעתה לארץ עוברת משפחת אלתרמן לרחוב ברנר 18 בתל אביב

1926 ב- 1.9.1926 החל אלתרמן ללמוד בגמנסיה "הרצליה" בכיתה החמישית, מחזור י"ז

1929 נ"א מסיים לימודיו בגימנסיה "הרצליה"

באוקטובר מפליג באוניה לצרפת ומגיע לפריס להתחיל לימודיו באוניברסיטת סורבון
1930 אלתרמן נוסע לבלות את חופשת הקיץ בא"י
בסתיו שב ללצרפת, אך לא לפריס אלא לנאנסי ללמוד חקלאות באוניברסיטת נאנסי
1931 שירו הראשון מתפרסם בבמה ספרותית מוכרת: השיר "בשטף העיר" רואה אור ב"כתובים" – 12.3.1931
השיר "בגן דצמבר" – 16.4.1931
השיר "בעת שופר – לאם" – 6.8.1931
נוסע לבלות את חופשת לבלות את חופשת הקיץ בא"י
רשימתו הראשונה מתפרסמת ב"הארץ" – 22-23.9.1931
מפרסם רשימות ב"כתובים"
שב לנאנסי לשנת לימודים אחרונה
1932 ממשיך לפרסם בכתובים. בין השאר:
"ליל קרנבל" – פואמה שהתפרסה בשני חלקים ( 3.3.1932 , 16.3.1932)
 "במעגל" – מאמר בו הגן נ"א על ביאליק בפולמוס (30.3.1932).
מתחיל לפרסם בגזית:
הפואמה "קונצרט לג'ינה" – שהיתה סלע המחלוקת בין נ"א לבין שלונסקי – ינואר 1932
מקבל תעודת אגרונום מטעם אוניברסיטת נאנסי ושב לא"י.
לאחר התנסות קצרה בעבודה חקלאית במקווה-ישראל מתחיל להתפרנס מעבודה עיתונאית ("דאר היום").
מפרסם רשימות ב"כתובים" בחתימת "נ. העזתי" וב"הארץ".
1933 עובד תקופה קצרה בחיפה בשבועון "בשער", מפרסם רשימות גם ב"הארץ". כותב לעתון "כלנוע" (בחתימת "אלוף נון").
מתחיל לפרסם שירים ורשימות ב"טורים" (שיר ראשון – "לבן וצהוב" ביום 27.10.1933. מתפרסם תרגומו הראשון – ז.ה רוני, "המלחמה לאש" (שטיבל תרצ"ג).
מתבקש לכתוב פזמונים לתיאטרון "המטאטא".

1934 בכורה לפיזמוניו בתוכנית ל"ג של תיאטרון "המטאטא", "אהבה, אהבה, אהבה." (16.1.1934).

מתחיל לפרסם ב"דבר" שירים ("סקיצות תל-אביביות") בחתימת "אלוף נון" . סקיצה ראשונה ביום 20.7.1934 בשם "ערב".  בסה"כ פרסם 26 "סקיצות" . ב- 2.11.1934 פורסמה סקיצה אחרונה.
ולאחר מכן ב"הארץ" (תחילה "נקודות השקפה" ולאחר מכן "רגעים") בחתימת "אגב".

1935 נושא לאישה את רחל מרכוס.

אלתרמן תרגם 4 מחזות:
"מקרים" – מחזה של קורט גץ תורגם מגרמנית והוצג ב"התאטרון החדש". התרגום של השתמר.
"סוף המסע" – מחזה של ר"ס שריף תורגם מאנגלית והוצג ב"התאטרון החדש". התרגום של השתמר.
"ליליאום – מחזה של  תורגם מגרמנית והוצג ב"אהל". הבכורה היתה ב26.6.1935. המחזה לא ראה אור בדפוס.

"המכשפה" – מחזה של אברהם גולדפן תורגם מאידיש  והוצג ב'קומדיה א"י'. הבכורה נובמבר 1935. התרגום של השתמר.

1937 – אלתרמן תרגם מגרמנית את המחזה "הבית על הגבול", הוצג ב"תאטרון עברי", בכורה 9.10.1937
1938 מופיע ספר שיריו "כוכבים בחוץ" ("יחדיו"). ספרו הידוע והמוערך ביותר, ובו המשורר מתבונן בבריאה מלא התפעלות.
1939 מת אביו (2.2.1939).
1940 – אלתרמן תרגם מצרפתית שני מחזות:
"בני המיניסטר" – מחזה מאת א' ביראבו, הוצג ב"הבימה", בכורה 26.8.1940
"גם הוא באצילים" – מחזה מאת מולייר, הוצג ב"אהל", בכורה 5.12.1940
1941 מופיע ספר שיריו "שמחת עניים" ("מחברות לספרות"); נולדת בתו היחידה תרצה (27.1.1941)
1942 לקראת הצגה בתיאטרון "האהל" מתפרסם בתרגומו של נ"א מחזהו של סמי גרונמן "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ("אגודת שוחרי האהל").
1943 הצגת הבכורה של "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" (7.1.1943);
אחרון השירים בחתימת "אגב" מופיע ב"הארץ" (1.1.1943).
מתחיל לפרסם ב"דבר" בחתימת "נתן א." את "הטור השביעי" (5.2.1943);
מופיע הספר לילדים "האפרוח העשירי" ("מחברות לספרות").

1944 מופיע ספרו "שירי מכות מצרים" ("מחברות לספרות");

מתחיל לכתוב פזמונים לתיאטרון "לי-לה-לו" ומפסיק לכתוב לתיאטרון "המטאטא".

1945 המחזה "פדרה" מאת ז'. ראסין בתרגומו של נ"א מוצג בתיאטרון "הבימה" (בכורה 28.4.1945) ומופיע בספר ("מחברות לספרות").

1946 "נשי וינדזור העליזות", המחזה הראשון של שקספיר בתרגומו, מוצג בתיאטרון "האהל" (בכורה 26.1.1946) ומופיע בספר ("מחברות לספרות"); זוכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (על תרגום שני המחזות הנ"ל).

1947 זוכה בפרס רופין לספרות יפה (על ספרו "שמחת עניים").
"מגש הכסף" הטור המפורסם ביותר מטורי "הטור השביעי" מתפרסם ביום 19.12.1947

1948 מופיע "הטור השביעי", קובץ ראשון ("עם עובד").

1954 מופיע "הטור השביעי", קובץ שני ("דבר").

1957 מופיע ספרו "עיר היונה" ("מחברות לספרות"), זוכה בפרס ביאליק לספרות יפה.

1959 מופיעה בתרגומו אסופת "בלדות ישנות ודברי-זמר של אנגליה וסקוטלנד" ("הקיבוץ המאוחד")

1961 מחזהו "כנרת, כנרת" מוצג בתיאטרון "הקאמרי" (בכורה 30.12.1961) ומופיע בספר ("הקאמרי" ו"הקיבוץ המאוחד")

1962 מחזהו "פונדק הרוחות" מוצג בתיאטרון "הקמארי" (בכורה 29.12.1962); מופיע "הטור השביעי: תשי"ד-תשכ"ב ("הקיבוץ המאוחד" ו"דבר").

1963 המחזה "פונדק הרוחות" מופיע בספר ("עמיקם").

1965 מופיעה סידרת השירים "חגיגת קיץ" ("מחברות לספרות"); מחזהו "משפט פיתגורס" מוצג בתיאטרון "הבימה" (בכורה 2.10.1965) ומופיע בספר בלווית המסה "בין סיפרה לסיפור" ("הקיבוץ המאוחד").

1966 מחזהו "אסתר המלכה" מוצג בתיאטרון הקאמרי (בכורה 6.2.1966) ומופיע בספר ("הקיבוץ המאוחד");

מתה אחותו לאה (12.9.1966)

1967 מפסיק לכתוב את טורו ב"דבר"; מתחיל בכתיבה של סידרת מאמרים בעתון "מעריב"; מופיעים שלושה כרכים של מחזות מולייר בתרגומו ("הקיבוץ המאוחד"); זוכה שנית בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (על תרגום מחזות מולייר); נולדת נכדתו יעל; מתה אמו (21.3.1967).

1968 זוכה בפרס ישראל לספרות; מופיע ספרו האחרון "המסכה האחרונה" ("מעריב").

1970 אלתרמן נפטר ביום 28.3.1970.

כתיבת תגובה